קבלנות כללית בע"מ נ' למכוניות ומשאיות בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.המבקשת הגישה תובענה בדרך של המרצת פתיחה, להורות על ביטול או עיכוב הליכי מימוש משכון.

בתמצית, טענתה של המבקשת היתה כי בינה לבין המשיבה הוסכם על תשלום משמעותי חד פעמי, וכן כי יתרת חוב ההלוואה תשולם החל מ- 1/11.

3.כעת בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה, המוסיפה הן טענות עובדתיות והן טענות משפטיות.

4.לאחר עיון בבקשה ובתגובה החלטתי להיעתר לבקשה בחלקה, כדלקמן:

א.באשר לסעיפים 1 – 20 לתובענה (סעיפים 1 – 22 לתצהיר המתוקן של המבקשת):

סעיף 20 הוא למעשה תמצית התובענה כפי שהוגשה לבית המשפט. סעיפים 1 – 19 מהווים למעשה את הרקע לטענת המבקשת באשר למה שהוביל להתרחשות המתוארת בסעיף 20.

אני סבורה שיש להתיר את התיקון המבוקש, וזאת כדי שהמערכת העובדתית המלאה בנוגע להסכם, שהיה או לא היה, לדחיית תשלומי המשכנתה, תעלה בפני בית המשפט.

ב.באשר לסעיף 21 – 24 לתובענה, הרי הם נובעים מאותה טענה הנוגעת להסכם הנטען בדבר דחיית התשלומים ולכן התיקון יותר למעט הטענה בדבר יתרת ההלוואה, שהיא בגדר טענת "פרעתי" ומכל מקום טענה חדשה לחלוטין, שאינה מתאימה לדיון בדרך של המרצת פתיחה.

ג.סעיפים 25 – 29 לתובענה המתוקנת כוללים טענות משפטיות ברובן, ועל כן, אף שמדובר בטענות חדשות, אתיר את התיקון, וזאת על מנת שכל השאלות השנויות במחלוקת יעלו בפני בית המשפט. זאת, אף שספק אם יש תחולה לסעיף 178 (א) לפקודת החברות בענייננו.

ד.באשר לסעיפים המתייחסים לתשלומים: (פסקה אחרונה בסעיף 29 לתובענה המתוקנת, סעיפים 30 – 32 לתובענה המתוקנת, פסקה אחרונה בסעיף 30 לתצהיר התומך בבקשה, סעיפים 31 – 34 לתצהיר המתוקן מטעם המבקשת): סעיפים אלה כוללים במובהק טענת פרעתי. סעיפים אלה אף אינם נוגעים כלל ואינם קשורים כלל לטענה בגינה הוגשה המרצת הפתיחה. טענות אלה אף אינן מתאימות למסגרת דיון של המרצת פתיחה, ועל כן איני מתירה את התיקון בגינן.

ה.באשר לסעיפים 35 – 36, מדובר בסעיפים הטוענים לנזקים. ככל שהמבקשת טוענת לנזקים, תיכבד ותגיש תובענה נפרדת. אין מקום לבירורם במסגרת של המרצת פתיחה לעיכוב או ביטול הליכי מימוש המשכון.

ו.באשר לסעדים ברישא לתובענה:

סעיפים א – ג לרישא התובענה המתוקנת הם למעשה חזרה על הסעדים והטענות בכתב התביעה המקורי.

סעיפים ד – ה הם טענות משפטיות, וראיתי לנכון להתירן, כדי שתובענה זו תכלול את כל המחלוקות הנוגעות לתוקף המשכון.

עם זאת, ראוי שהמבקשת תשקול טענות אלו לגופן, שכן המשיבה אינה נושה אחר או מפרק, ועל כן לכאורה אין כלל נפקות לרישום ברשם החברות על תובענה זו.

סעיף ז אינני מתירה, מהנימוקים האמורים לעיל, בנוגע לכך שאין מקום לדיון בשאלת גובה החוב בהמרצת פתיחה זו, שעניינה אך ורק האם הליך מימוש המשכון נפתח בדין.

סעיפים ח- ט אינם אלא חזרה על הסעדים הנטענים בתובענה כפי שהוגשה, ועל כן יותרו.

5.עם זאת, ברור ומובן כי למשיבה נגרמו הוצאות משמעותיות כתוצאה מהתנהלותה של המבקשת, שהוסיפה רק עתה את כל הרקע העובדתי, וכאשר כבר ביום 23.1.11 נקבע דיון בתובענה גופה.